מבחן ההבנה הגדול

 

הערה טכנית: אתר הטכסט יושב על שרת של גוגל שמקצה זמן גלישה מסוים לכל 24 שעות, וברגע שזמן זה “נצרך” הגלישה נעצרת עד חצות הלילה בזמן הפסיפי, היינו 10 בבוקר לפי שעון ישראל. כרגע אני מחפש שיטות לשפר את המצב, אבל כל עוד זה המצב, אם מחולל הטכסט לא פועל, ניתן לחזור אליו ב 10 בבוקר למחרת.  בינתיים, אפשר לנסות גם כאן http://162.243.116.217/imitator?1

 

 

האם אתה מבין את כתבי הרב קוק?

 

 

הבנתם של קטעי פרוזה סטנדרטיים, כמו דיווח בעתון או עלילתו של ספר מתח, היא בדרך כלל קלה יחסית, לפחות עבור אדם הדובר את השפה הרלוונטית. להבין דף ממאזן של חברה, או מאמר מלא בנוסחאות מתמטיות, זה כמובן הרבה יותר קשה, אבל לפחות ניתן לומר שיש לדברים פשר אובייקטיבי, ושאם נשב עם מישהו ונסביר לו לאט לאט את העקרונות ואת פירושן של המלים ה’מקצועיות’, הוא יבין בסופו של יום על מה מדובר. יתר על כן, אם מדובר בהבנה אמיתית היא תהיה משותפת לאנשים שונים שנחשפו לאותו טכסט, ונוכל בעקרון לבדוק את ההבנה על ידי מבחן בו נציג שאלות הקשורות לטכסט ונצפה מן הקוראים שישיבו עליהן.

המצב שונה לגמרי, כמובן, כאשר מדובר בקטעי שירה, בכתיבה מיסטית או אזוטרית. במקרים כאלו לא ברור האם יש פשר אובייקטיבי לכל משפט, וששני אנשים שונים אמורים להבין את הטכסט באופן זהה. חלק מן העניין בסוג כזה של ספרות או אמנות הוא בכך שאיננה “סתם” מסירת מידע (אותה אפשר לעשות בפרוזה רגילה) אלא היא בנויה על אינטרקציה שבין היצירה לעולמו הפנימי של מי שקורא אותה או צופה בה. במקרה זה, “מבחן” הבודק מה התלמיד יודע לאחר שקרא את הטכסט נכשל במטרתו, מפני שהוא בודק בעצם את יכולתו של התלמיד לחזור על מלים ולא את ההבנה העמוקה שמעצם טיבה איננה ניתנת לתמלול בצורה של תשובה לשאלת בחינה.

חוסר היכולת לבדוק הבנה של טכסטים מסוג זה על ידי מבחן מהסוג הרגיל עלול ליצור בעיה קשה. דומה כי כולנו נחשפנו לסוג האנשים שאצלם במקום הבנה אמיתית מופיע שימוש חוזר בז’רגון של היצירה, באופן שמחפה על כך שמדובר במלל בעלמא. אם להיות קונקרטיים, בחלק הרלוונטי של עולם הישיבות אפשר לפגוש יהודים שהשקיעו המון שעות בקריאתם של ספרי הרב קוק, ולאחר כמה שנים הם כבר מדברים בשפה של “עוצם התנוצצות קדושת ישראל במהלך בנית הקומה העצמותית לאורה הזרוח של הישועה המופיעה…” וכו’ וכו’. האם האנשים האלו מבינים משהו, או שהם סתם ממוללים מלים לא קשורות מתוך המילון של הרב קוק? זוהי השאלה שאותה אנו מציעים לבחון בעזרת התוכנה המוצגת כאן.

מדובר בתוכנה לבדיקה עצמית.  לאחר כל לחיצה על “צור חידה חדשה” התכנה שלנו מציגה ארבעה קטעים. אחד מהם הוא קטע אורגינלי של הרב קוק, שלשה אחרים הם קטעי ג’יבריש שנוצרו באופן אוטומטי על ידי ערבוב אקראי של מלים ומשפטים מספרי הרב, תוך נסיון לשמור על עקרונות התחביר כך שהם נראים דומים למשפטים “אמיתיים”. הנה האתגר: האם אתה מצליח לזהות את הקטע האמיתי?

אני טוען שאם התשובה היא שלילית, אינך יכול לומר שאתה מבין משהו מתורת הרב קוק. אין לי אפשרות לשפוט את התוכן, כלומר לגלות מה משפט מסוים של הרב קוק אומר לאדם פלוני ומה נשאר בלבו מקריאת קטע כזה או אחר. יכול להיות שהאפקט הזה הוא סובייקטיבי לגמרי. אבל, מי שאותו אפקט נוצר אצלו מקריאת קטע אותנטי או מקריאת ג’יבריש שנוצר באופן אוטומטי איננו מבין דבר, או לפחות חייב להודות שמדובר בחוויה אסתטית גרידא הקשורה לסוג המלים ולא לשום מסר או תוכן. במובן זה המבחן שלנו מאפשר לגלות הבנה שאי אפשר לבדקה בשאלון סטנדרטי מהסוג המציג שאלות על התוכן שנלמד.

יודגש כי אין במבחן הזה שום אמירה לגבי משמעותם של כתבי הרב קוק, אלא רק לגבי מידת ההבנה של אדם ספציפי. גם אם אדם לא מסוגל להפריד בין הג’יבריש לדבר האמיתי, ומכאן שאינו מבין, אולי יש אחרים שיצליחו בכך (אגב –  אני אישית מצליח לזהות את הקטע האמיתי בדרך כלל).  עוד כשל שיכול להופיע במבחן שלנו הוא במקרה בו אדם שינן כל כך הרבה שהוא כבר יודע בעל פה את כתבי הרב, ואז כמובן לא ילך שולל אחר הקטעים המזויפים גם אם באמת אינו מבין דבר. לדיון נוסף ראה הקטע על פרשת נצבים בספרי “קרן זווית”.

כדי להתרשם, ניתן לבחור באמצעות הכפתור המתאים מבחן דומה כאשר הטכסט לקוח מכתבי הרמב”ם או מכתבי הרצל. בשני המקרים האחרונים מדובר בפרוזה רגילה, ולכן ניתן לצפות שאפשר יהיה לזהות בקלות קטע שהורכב באופן אקראי ממלים ושברי משפטים, גם אם הוא בנוי היטב מבחינה תחבירית, בהיותר חסר משמעות סמנטית.

התוכנה שמאפשרת את המבחן הזה נוצרה על ידי רוני ורד, ולדימיר טורגוביצקי ויורי יברבאום, ומי שסיים את המלאכה והביאה לידי תפעול הוא אראל סגל, כל זאת בהנחייתו של פרופסור משה קופל מן המחלקה למדעי המחשב בבר-אילן. תודתי העמוקה לכולם. פרטים טכניים על מחולל הטכסט האוטומטי ניתן למצוא כאן https://github.com/erelsgl/parody-generator